סתיו בניו-יורק, ושיר.

לִפְעָמִים אֲנִי כִּמְעַט מַאֲמִינָה שֶׁאַתְּ מְדַבֶּרֶת אֵלַי

בְּצִפּוֹרִים

שְׁתַּיִם כְּחֻלּוֹת בִּמְיֻחָד מִתְעוֹפְפוֹת מוּלִי

הֵן לֹא עוֹשׂוֹת שׁוּם דָּבָר שֶׁצִּפּוֹרִים לֹא

אֲמוּרוֹת לַעֲשׂוֹת

מְדַלְּגוֹת מִכַּבֵּל חַשְׁמַל

לַגָּדֵר אֲדֻמָּה, וּבְכָל זֹאת

תְּנוּעַת הַכְּנָפַיִם שֶׁלָּהֶן שְׁקוּפָה, וַאֲנִי

נִמְשֶׁכֶת

לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶן מַרְגִּישׁ כִּמְעַט כְּמוֹ לְדַבֵּר אִתָּךְ

כְּמוֹ לְסַפֵּר לָךְ

אֵיךְ הַשֶּׁמֶשׁ הִשְׁתַּקְּפָה אֶתְמוֹל בְּתוֹךְ הַמַּיִם שֶׁל

הָאִיסְט ריבֶר, אֵיךְ הַזְּמַן אַוְרִירִי כָּאן,

לִשְׁאֹל מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת עַל הַמִּלִּים שֶׁכָּתַבְתִּי לָךְ

לִבְכּוֹת קְטַנָּה כָּל כָּךְ בְּתוֹךְ

חִבּוּקֵךְ.