23/8/2018 (מונטנגרו, חצי שנה ללֶכְתֵּךְ)
אמא, אמא שלי. חצי שנה עברה מאז אותו יום שישי ה23 בפברואר לפנות בוקר, עם עלות השחר וציוץ הציפורים, בו הלכת לעולמך. שישה חודשים בהם אני...
אמא שלי אהבה מאוד את ציפור אָדֹם החזה. אני זוכרת אותה יושבת על הכורסא שליד החלון הגדול בבית שלנו, ומסתכלת אל עץ האלון שבחוץ בציפייה. כשאָדֹם החזה היה מגיע לרגע, מתיישב על הענף ומביט בה, היא הייתה פורצת בקולות התרגשות ושמחה של ילדה, עיניה נוצצות מאושר, ולבה שר.
היומן הזה הוא אליה ובשבילה.